אני מבין שהמידע באינטרנט עובר ממדינה למדינה דרך סיבים אופטיים מתחת לים (גילוי מפתיע!), אז איך זה שגורמים עויינים לא מנסים לגרום נזק. למשל, אם הסיב האופטי שמחובר לישראל עובר בים התיכון, למה שהאויבים (ויש אויבים) לא יזיקו לכבל? תודה.

195.168.109.60 23:30, 5 באוגוסט 2010 (IDT)לא מזמן באיזה עיתון כתבו על זה משהו.

קודם כל החיבורים האלו משותפים למספר מדינות ופגיעה בהן תפגע בחיבורי האינטרנט של מדינות שכנות לישראל. שנית כל, הכבלים והמרכזיות שלהם בישראל נחשבים לנכסים אסטרטגים והאבטחה שלהם אמורה להיות בהתאם. אפשר למצוא תשתיות דומות שכבר פועלות זמן רב ואפשר לתהות לגביהן באותה מידה, למשל קצא"א. יוסי • שיחה07:50, 5 באוגוסט 2010 (IDT)מעניין.

אבל קצא"א נמצא באיזור שלנו. יש לנו יכולת להגן עליו, או לנסות להגן עליו. אבל הכבלים של האינטרנט נמצאים במים בינלאומיים. ועוד שאלה, תמיד חשבתי שהאינטרנט עובד על לוויינים. יכול להיות שפעם זה היה ככה? כי בויקי , בערך לויין, לא מצויין שמשתמשים בו לאינטרנט?

התשובה היא שיחסית קשה לאתר כבל תת ימי ולפגוע בו, כמו כן הכבל המתחבר לישראל מד נאוטילוס הוא כפול, כלומר יש צורך לפגוע בשני מקומות בו זמנית כדי לנתק אותו. אם שני הכבלים יפגעו אנחנו בבעיה אמיתית, כי לא תהיה אפשרות תקשורת לחו"ל במשך פרק זמן של לפחות שבוע.
ההגנה היא על המתקנים בארץ, אין דרך להגן על כבלים תת ימיים, כשהם באורך של מאות ואלפי קילומטרים. הכבל 'שלנו' הוא ייחודי, ולא משותף למדינות שכנות (למעט קפריסין) מסיבות פוליטיות, וזה מונע את ההגנה המצופה בגלל שותפות. באופן דומה, בחצי האי סיני עוברת רשת נרחבת של כבלי תקשרות מאיזור הודו והמזרח הרחוק לאירופה, אך מסיבות פוליטיות ישראל איננה מחוברת אליה. נת- ה- – שיחה15:00, 5 באוגוסט 2010 (IDT) לא כל כך פשוט לפגוע בכבל כזה. לך תמצא את מיקומו ולך תרכוש צוללת היכולה להגיע לעומק כזה, העשוי להגיע לאלפי מטרים. מרקו • שיחה15:15, 5 באוגוסט 2010 (IDT) מצד שני, כבר היה מקרה כזה לפני שנתיים קרוב לכאן en:2008 submarine cable disruption, שהותיר את מצרים מנותקת מאירופה. אומנם למצרים יש חיבור לשני כיוונים, כך שכל התקשורת המצרית לאירופה וארצות הברית עברה דרך המזרח הרחוק. לנו אין את הפריבלגיה הזאת אם קורה אירוע כזה, אנחנו מחוברים רק מצד אחד. נת- ה- – שיחה16:21, 5 באוגוסט 2010 (IDT)
קראתי את הערך "מד נאוטילוס" וראיתי שלבנון לא מחוברת מטעמים פוליטים (כי ישראל מוחברת, גנון!). אז איך מתקיים האינטרנט בלבנון? ולמשתמש "מרקו" , אני לא יכול לארגן צוללת, אך יש הרבה גורמים מאורגנים היטב שיכולים. תתפלא. 195.168.109.6023:30, 5 באוגוסט 2010 (IDT)

אף פעם לא השתתפתי או קראתי פרוטוקול של ישיבה אסטרטגית של ארגון טרור, אבל איכשהו נראה לי שביחסי עלות-תועלת, שישה-שבעה גראדים שמסיעים בגיפ' ויורים מהדיונות של סיני נותנים תמורה הרבה יותר גבוהה לפטרו-דולר מאשר צוללת ואמצעי גילוי של סיב אופטי תת-מימי. יוסי • שיחה12:28, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

במזרח הים התיכון ישנם כבלים נוספים, ראה בקטגוריה en:Category:Submarine communications cables in the Mediterranean Sea. יוסי, מבחינת יחסי ציבור גראדים > חיתוך כבלים, מבחינת נזק אמיתי, חיתוך כבלים >>>>>> גראדים. נת- ה- – שיחה12:40, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

זה לדעתי העניין, שטרור מכוון באופן מובהק ליחסי ציבור ודעת קהל. נזקים כלכליים ישירים שגורם טרור הם רק "בונוס" מבחינת מפעיל הטרור. יוסי • שיחה 09:23, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

אנו לא מודעים לחשיבות של הכבלים האלה! בהנחה שהם מצליחים לגרום נזק לכבלים היחס שלך "עלות-תועלת" שווה את זה.195.168.109.60 23:41, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

יש לציין שלא מדובר באיזה חוט טלפון אלא בכבל בעל קוטר של למעלה ממטר (ראו חתך בערך כבל תת-ימי), המורכב משכבות רבות, חלקן עשויות רשת פלדה. כך שכדי לפגוע בו יש להפעיל אמצעים רבי עוצמה. הכבל גם מוסווה היטב על גבי הקרקעית ולא "תלוי" שם למטה. Ranbar – שיחה 18:49, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

האויבים שלנו לא מנתקים אותנו מהאינטרנט אלא את עצמם משום שהם מעריכים את יכולת הפגיעה של תכני האינטרנט יותר מאשר את התועלת שבתכנים אלה. מאותה סיבה הם כופים על נשותיהם ללכת בתוך שקי שינה ולא על נשותינו שלנו. חופש זו קללה עבורם. קללה שהם מאושרים ש-"רובצת" עלינו. לא אתפלא לגלות שצוות של צוללנים מה-HHI עוסק במחתרת דווקא בתיקון קשר האינטרנט שלנו. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:53, 7 באוגוסט 2010 (IDT)